כיצד מלחמת רוסיה-אוקראינה שרטטה מחדש את המפה הגיאופוליטית העולמית תוך ימים ספורים?

מעבר ההתנגדות ההרואית של האוקראינים ונשיאיהם נגד הכוחות הרוסיים, והשינוי הברור באסטרטגיה בתוכנית התקיפה של הקרמלין החוזרת לאסטרטגיה יותר קונבנציונלית אך גם אלימה הרבה יותר כלפי אוכלוסיות אזרחיות, החלטתו של ולדימיר פוטין לפתוח במתקפה זו נגד אוקראינה גרמה, בקנה מידה בינלאומי, לגל גאות גיאופוליטי של גודל שלא נראה מאז נפילת חומת ברלין. כי אם הצבא הרוסי מזלזל ברצינות ביכולת ההתנגדות של הצבא אבל גם של אזרחים אוקראינים, הקרמלין מצדו הזלזל בצורה עמוקה באחדות התגובה שהמערביים יפגינו, והאירופים בפרט, הופכים את הסכסוך הזה שהיה אמור להימשך בתחילה ימים ספורים בלבד, לעימות בין רוסיה לאירופים בעוצמה דומה לזו של משבר ה-Euromissile. מעתה ואילך, ממשטו של ולדימיר פוטין הוא זה שנמצא על הכוונת של האירופים, הנחוש עד כדי כך שהאמריקאים והסינים נשארים, לעת עתה, דיסקרטיים להפליא.

ההתעוררות האכזרית של האירופים

עד תחילת המתקפה הרוסית, מעט מאוד מנהיגים אירופיים שקלו שמתקפה כה מסיבית יכולה להתרחש. זה נכון שבין מסעות ההשפעה המאוד יעילים שמבוצעים על ידי התקשורת והדיפלומטיה הרוסית כלפי ממסרי דעה ומנקי חשיבה רבים, לבין התמיכה שמעניקה מוסקבה במישרין או בעקיפין למפלגות פוליטיות מסוימות ולכמה ממנהיגיהן, מנהיגים אירופיים רבים ונבחרים. נציגים העדיפו להסיט את מבטם מהסימנים הרבים שהראו מאז 2012, המסלול שלאחריו התכנות הצבאי של המדינה, אחיזתה האיתנה יותר ויותר בדעת הקהל שלה עצמה, והקצנה של השיח שלה בזירה הבינלאומית. התנחם בפסיביות של תושבי המערב ובעיקר האירופים, ולדימיר פוטין יצר את הוודאות שהאחרון לעולם לא יפריע לשאיפותיו, יהיו מעשיו אשר יהיו, ובמקביל, ארצות הברית לא תוכל להתעמת באופן שיטתי עם רוסיה וסין.

מן תחילת המתקפה הרוסית על אוקראינה, וההפתעה שנוצרה בעקבות מתקפה עולמית שמטרתה מטרות החורגות הרבה מעבר לדונבאס בלבד, רוב מנהיגי אירופה, ובאופן כללי יותר של נבחרי ציבור לאומיים ואירופים, הפכו לפתע מודעים לטעות השיפוט שלהם, מה שהוביל לדינמיקה של נחישות גוברת ביבשת הישנה החורגת הרבה מעבר לגבולות האיחוד או אפילו נאט"ו. בתוך ימים ספורים, אירופה הפכה את עצמה למעצמה פוליטית, והצליחה לשים בצד את כל המתחים שהתנגדו להם רק לפני ימים ספורים, ואשר כעת נראים חסרי משמעות לנוכח הסבל האוקראיני. את סיכוני ההתלקחות הנשקפים מהתנוחות של הקרמלין. כך תוך פחות משבוע הצליחו האירופים ליישם תוכנית של סנקציות כלכליות בנחישות רבה לאחר שכבר הביאה להשלכות קשות על הכלכלה הרוסית, לעסוק בתמיכה אקטיבית באוקראינה, ואף לעמוד בציפיותיו של הנשיא זלנסקי. ארצו יכולה להצטרף לאיחוד, קרוב לתרחיש הגרוע ביותר עבור הקרמלין.

תמיכה עצומה באוקראינה וחימוש מהיר של האירופים

מעבר לתנוחות הפוליטיות והכלכליות הללו הרבה יותר סמליות שיישם האיחוד האירופי, היא גם הפכה, תוך ימים ספורים, למעצמה גיאופוליטית גדולה בהתהוות, כשהכריזה על החלטתה לתמוך צבאית, לצד הסיוע שניתן על ידי האיחוד האירופי. מדינות אירופה עצמן, אוקראינה במאבקה. אם רצון זה היה נתמך במשך זמן רב על ידי אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית ושרת ההגנה לשעבר של אנגלה מרקל, על ידי צ'רלס מישל, נשיא המועצה האירופית וראש ממשלת בלגיה לשעבר, והיא ייצגה את הארגון האסטרטגי. המטרה של נשיא צרפת, היא נתקלה בדחיית רוב בירות אירופה האחרות, מחשש להיחלשות של נאט"ו. אולם כיום, האיחוד האירופי, לא נאט"ו, הוא שמוביל את האשמה נגד הקרמלין, כאשר נאט"ו פועל בדיסקרטיות יותר אך באותה יעילות כדי לחזק את העמדה ההגנתית של מדינות אירופה עצמן, מה שמראה למעשה ששני הגופים לא יכלו רק משתפים פעולה, אבל הם מצאו בניסוח זה השלמה המחזקת את היעילות המתאימה והמשותף שלהם.

אך ללא ספק השינוי בעמדה של גרמניה הוא שהביא לתחילתו של השינוי האירופי, באמצעות קולו של הקנצלר אולף שולץ בנאום בפני הבונדסטאג ביום ראשון, שהכריז על שיקום מהיר של היכולות הצבאיות הגרמניות באמצעות השקעת תוכנית הכוללת מעטפת יוצאת דופן. של 100 מיליארד אירו ותקציב שיעלה על 2% מהתמ"ג. לפתע, האירופים הבינו שיש להם את היכולת הכלכלית והדמוגרפית לבנות כוח צבאי מספיק כדי לנטרל את הכוחות המזוינים הרוסים, במיוחד מכיוון שכעת יותר מסביר להניח שגם פריז ולונדון יעסקו בתוכנית דומה, כאשר שלוש המדינות האירופיות הללו מאזן תמיד את ההשקעות הביטחוניות שלהם מאז המיליטריזציה מחדש של גרמניה הפדרלית.

מאזנים גלובליים השתנו

נותרו לקרוא 75% מהמאמר הזה,
הירשם כדי לגשת אליו!

לס מנויים קלאסיים לספק גישה ל
מאמרים בגרסתם המלאהו - ללא פרסום,
החל מ-6,90 €.

הרשמה לניוזלטר