כדי להיענות לאתגר הסיני, חיל האוויר האמריקאי רוצה להסתמך במידה רבה על מל"טים קרביים

במהלך המלחמה הקרה, צבאות נאט"ו, ובמיוחד הצבאות האמריקאים, התחייבו להכיל את העליונות המספרית ביבשה של כוחות ברית המועצות והברית ורשה, על ידי הצטיידות בכוח אווירי שאין שני לו, המסוגל לכבוש את העליונות האווירית על שדה הקרב, וכן לפצות על הליקויים של כוחות היבשה המערביים. כך התפתחו ה-F-4 Phantom II, F-15 Eagle, F-16 Fighting Falcon ושאר חזירי יבלות A-10 לצד הטורנדו האירופי, יגואר, הרייר ומיראז' כדי להשיג את העליונה על ה-Mig-21, Mig- 23, Mig-25 וה-Su-22 הסובייטי, הודות לטכנולוגיה שלהם אך גם למספרם, עד לקריסת הגוש הסובייטי ופירוק ברית ורשה. לאורך כל התקופה שלאחר המלחמה הקרה, אותה מעצמה אווירית אמריקאית ומערבית היוותה את חוד החנית של העליונות המערבית על הפלנטה, עד כדי כך שהתלות של כל הכוחות המזוינים המערביים בכוח האווירי. אולם במקביל, ההפחתה המשמעותית בסיכון לעימות בעוצמה גבוהה, והעלייה המתמדת בעלויות הרכישה והטמעה של מטוסי קרב, הביאו לצמצום משמעותי בהיקף חילות האוויר, באירופה כמו גם ב. מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי.

למעשה, כיום, צי הקרב של חיל האוויר האמריקאי, עם קצת יותר מ-2000 מטוסי F15, F16, F22 ו-A10, מייצג בנפח רק מחצית ממה שהיה באמצע שנות התשעים. בדומה, באירופה, המטוס הצרפתי הצי הפך מיותר מ-80 מטוסי קרב ב-600 ל-1985 כיום, ומיותר מ-250 מטוסים לפחות מ-800 עבור צי הקרב הגרמני, כשבמקביל, מחיר היחידה של מיראז' 220 או F2000 עלה מ-16 מיליון דולר (15 מיליון דולר ב-35) ליותר מ-2022 מיליון דולר, ומטוסים כמו ה-F-60A, ה-F-35EX, THE Rafale או Typhoon, עולה בהרבה על 80 מיליון דולר ברכישה. במידה שהמטוסים החדשים הללו גדלו מאוד בקיבולת, מדרגיות ורבגוניות במהלך השנים, ושצי הקרב הרוסי מצדו הצטמצם מ-6000 ל-1200 מטוסי קרב, למרות שגם כוחות היבשה שלו חוו צמצומים חמורים מאוד. בפורמט (בלי להזכיר אפילו את המלחמה באוקראינה), נשמרו איזונים בתחום זה בתיאטרון האירופי. מצד שני, זה שונה לגמרי עם סין.

ואכן, בניגוד למוסקבה, בייג'ין יכולה להסתמך על כלכלה דינמית מאוד, ובעיקר על יכולות טכנולוגיות שכעת אין מה לקנא בהן במערביים, כולל האמריקאים. בנוסף, צבא השחרור העממי הצליח לשלב דוקטרינות מערביות במונחים של כוח אווירי, בניגוד לצבאות הרוסים שנותרו חדורים במידה רבה במורשתם הסובייטית, מה שהוביל אותם להצטייד במטוסים חדשים ובעלי ביצועים גבוהים כמו החד-מנוע. מטוס קרב J-10C, מטוס העליונות האווירי J-11B ומטוס הקרב הרב-תפקידי J-16 וכן מטוסי דור 5 כמו J-20 ו-J-35, ובמקביל מפתחים יכולות תמיכה עם KJ. מטוסי מעקב אווירי -500 ו-KJ-600, מטוסי תדלוק אווירי Y-20U ומטוסי מודיעין Y-8 ועוד תוכניות מתקדמות רבות מתנהלות בארץ, כולל בתחום מל"טי הקרב. ו עבור שר חיל האוויר האמריקני פרנק קנדל, האלטרנטיבה היחידה לעמוד באתגר הסיני במונחים של לוחמה אווירית, מסתמכת על שימוש מסיבי במל"טי קרב כדי לפצות על המסה ההולכת וגוברת של חילות האוויר של בייג'ינג.

שאר מאמר זה מיועד למנויים בלבד

לס מנויים קלאסיים לספק גישה ל
כל המאמרים ללא פרסום, החל מ-€1,99.

הרשמה לניוזלטר