ביולי האחרון, חלק גדול ממגזר הביטחון הצרפתי לא כעס, לאחר שהנציבות האירופית העניקה ל-SENER Aeroespacial הספרדי, בתמיכת Diehl הגרמנית ומספר חברות אירופאיות אחרות, את עיצוב תוכנית HYDEF של האיחוד האירופי ל-European Hypersonic Defense Interceptor, אשר אמור לאפשר יצירת מערכת לגילוי ויירוט טילים היפרסוניים, איום שהפך כעת להרבה יותר מדויק מאז השימוש בקינזהלים הרוסיים באוקראינה. ואכן, לכל החברות שנבחרו על ידי בריסל אין ניסיון בתחום היירוט הבליסטי או הנשק היפרסוני. מה שלא קורה לחברות צרפתיות, שמצד אחד מייצרים את מערכת הנ"מ והאנטי-בליסטית SAMP/T Mamba והגרסה הימית שלה במסגרת המיזם המשותף הצרפתי-איטלקי Eurosam המפגיש את MBDA, Thales ולאונרדו. אותן חברות צרפתיות משתתפות גם בתכנון הטיל העל-קולי הגרעיני העתידי שנועד להחליף את הטיל העל-קולי ASMPA, ובפיתוח מדגמן הרחפנים ההיפרסוני V-MAX עם ONERA.
מעבר להחלטה הזו שהעדיפה את הצד ה"אירופי" של הפרויקט על פני ההיבט התפעולי שלו, בעוד שהזמנים כנראה אינם מתאימים לשיקולים כאלה, מאפיין נוסף של התוכנית מפתיע בלשון המעטה: התקציב שלה. ואכן, ה-EDF תכנן להקדיש לתוכנית 110 מיליון אירו, סכום שכבר נראה אז נמוך במיוחד, ואף יותר היום. ואכן, כחלק מהכנת תקציב הכוחות המזוינים של ארה"ב לשנת 2024, הציג גם חיל החלל האמריקאי, הצבא החדש המוקדש לחלל של הכוחות האמריקאים שנוצר בדצמבר 2019. תוכנית המוקדשת לבלימת האיום ההיפרסוני. אולם עבור חיל החלל האמריקני מדובר רק בהבטחת איתור וניטור הטילים הללו בשילוב מהירויות גבוהות מאוד, מסלולים לא טיפוסיים ויכולות תמרון משמעותיות, ולא של יירוטם. המשימה הזו נופלת בידי צבאות ארה"ב אחרים, כגון: הצי האמריקאי משתמש בטילי SM-6. עם זאת, כדי למלא את המשימה הזו, זה דורש תקציב של 16 מיליארד דולר, גבוה פי 130 מזה שהקצתה הנציבות האירופית באמצעות ה-EDF.
נכון שלצבאות ארה"ב יש תרבות של צריכה תקציבית גבוהה בהרבה מאלה של עמיתיהם האירופים עם תוכנית זהה. לכן מקובל שלתוכניות אמריקאיות המציעות מאפיינים תעשייתיים וטכנולוגיים הקרובים מאוד לתוכניות אירופיות אך גם דרום קוריאניות יש תקציב גבוה פי כמה ממקבילותיהן. לדוגמה, צוללת תקיפה גרעינית בדרגת וירג'יניה, ללא ספק מרשימה יותר ובעלת ממגורות אנכיות, עולה למשלם המסים האמריקאי כמעט פי 2,5 מעלות ה-SSN של חיל הים מסוג Suffren. כמו כן, שלב התכנון של מטוס הקרב F-35A Lightning II, עבור 3 הגרסאות כולל זו עם המראה ונחיתה אנכיים או קצרים, יעלה כמעט 14 יותר מזה שאפשר לפתח את Rafale בשתי גרסאותיו העיקריות, יבשתית וימית. עם זאת, ההסבר לפער הזה אינו נמצא בביצועי יתר אפשריים של ה-BITD האירופי, אלא ברמת השאיפות של שתי התוכניות, הניגודים הקוטביים זו מזו.
שאר מאמר זה מיועד למנויים בלבד
לס מנויים קלאסיים לספק גישה ל
כל המאמרים ללא פרסום, החל מ-€1,99.
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל- ניוזלטר Meta-Defense לקבל את
מאמרי האופנה האחרונים יומי או שבועי
[…] […]