בעוד שהפסדי השריון בחזית ניכרים באוקראינה, הן בצבא רוסיה והן בצבא אוקראינה, ההתערבות הישראלית בעזה רשמה אבדות שוליות בלבד באזור זה, למרות שהמרכבה ונמר צה"ל פועלות בסביבות הקשות ביותר. באזורים עירוניים.
ניתוח הסיבות לשרידות זו של כלי רכב משוריינים ישראלים, בהשוואה לעמיתיהם האוקראינים והרוסים, יכול לספק רמזים לגבי הדרך שבה ניתן להפנות את הסיוע המערבי כדי להכיל את התפתחות מאזן הכוחות בסכסוך זה, אפילו ל להתגבר על הקיפאון ההגנתי שנצפה בשנה וחצי האחרונות.
Sommaire
בסוף שנות ה-2000 נותרו רק מומחים וחיילים בודדים שימשיכו להאמין ביעילותו של טנק הקרב. ההתקדמות שנעשתה בנשק נ"ט והקשיים של כלי רכב משוריינים כבדים לפעול בלחימה עירונית, שהודגשו בגרוזני אך גם בשטחים הפלסטיניים ואפילו בעיראק, שכנעו ככל הנראה אנשים עד לצוות ההתיישנות של הנשק הזה. , שהיה המדד המקובל של המלחמה הקרה.
החזרה לקו החזית של טנקים ומשוריינים כבדים
למעשה, ביישום ההסכמים הרוסים-אמריקאים שלאחר המלחמה הקרה, ובעיקר בשל האמונה הבלתי מעורערת של בעלי השלטון בסופם של איומים סימטריים גדולים, ציי הטנקים וכלי הרכב המשוריינים הכבדים בקו החזית נמסו. כמו שלג, בשמש מ-1995 עד 2020. הטנק נחשב כבד מדי, יקר מדי ולא מתאים לעימותים האסימטריים שעמם התמודדו הצבאות.
התפיסה השגויה הזו השתנתה באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. ואכן, טנקים וכלי רכב משוריינים מהשורה הקדמית מילאו, ועדיין ממלאים, תפקיד מרכזי בסכסוך הרוסי-אוקראיני, אך גם, לאחרונה, בסכסוך בין הצבא הישראלי לחמאס ברצועת עזה.
אם שני הסכסוכים הללו החזירו את הכוח המשוריין ללב הדאגות של מתכננים צבאיים, מספיק לצפות בפעילות המסחרית והתעשייתית בנושא זה מאז 2022 כדי להשתכנע, בכל זאת שני התיאטראות הללו מציגים תמונות שונות מאוד מבחינת יעילות הלחימה שלהם, ומעל לכל לגבי הפגיעות שלהם.
כיצד נוכל להסביר את הפערים הרדיקליים הללו, ועד כמה הם יכולים לספק את הלקחים הדרושים לשיפור יעילות הסיוע המערבי לאוקראינה, לנוכח עלייתה של התעשייה הביטחונית הרוסית?
אוקראינה ועזה, תיאטראות שונים מאוד לכלי רכב משוריינים בקו החזית
טנקים קרביים, כמו כלי רכב משוריינים מהשורה הקדמית כגון רכבי קרב חי"ר, משוריינים או רכבי קרב וסיור משוריינים, ממלאים תפקיד מרכזי בצבאות רוסיה ואוקראינה, כמו בהתערבות הישראלית בעזה. עם זאת, אם לשני התיאטראות הללו יש רק כמה נקודות משותפות, יש להם גם הבדלים חשובים.
לפיכך, אם באוקראינה התרחשו קרבות עזים באזורים עירוניים, כמו בקמות ואבדייבקה, חלק גדול מהם התנהל בשטח פתוח, לאורך קו ההתקשרות, בתנאים שונים מאוד. כמעט אך ורק התקשרויות עירוניות איתן מתמודדות יחידות ישראל בעזה.
מעל לכל, עצם הסכסוך והלוחמים שונים בין שני הסכסוכים. לפיכך, בפלסטין, הסכסוך הוא א-סימטרי באופיו, ומעמיד צבא ישראלי קונבנציונלי מול יריב המורכב בעיקר מכוחות ניידים קלים, אך בעל נכסים כבדים חלשים בלבד, ללא ארטילריה או תעופה, אך בעל נכסי נ"ט משמעותיים, רקטות RPG, טילים נגד טנקים ומזל"טים קלים.
הסכסוך באוקראינה, מצדו, מציב שני יריבים זה מול זה, כל אחד מתמודד עם כל טווח הלחימה בעצימות גבוהה, כולל אמצעי ארטילריה משמעותיים, מל"טים, תחמושת אורבת ומספר רב של מוקשים. שניהם, כמו האחרים, תרמו במידה רבה לאובדן הכבד של טנקים ושריון כבד משני הצדדים.
יכולת השרידות של השריון הישראלי בעזה גבוהה בהרבה מזו של השריון באוקראינה
למעשה, איננו יכולים להשוות בקפדנות את האבדות של כלי רכב משוריינים במהלך שני הסכסוכים הללו, במיוחד מכיוון שהם מבוססים על תנאי העסקה של הכוח המזוין, שגם הם שונים. עם זאת, מכלול הגורמים המבדילים לבדו אינו מספיק כדי להסביר את הניגוד העצום שנצפה באובדות מתועדות של שריון חזית באוקראינה ובעזה.
נותרו לקרוא 75% מהמאמר הזה,
הירשם כדי לגשת אליו!
לס מנויים קלאסיים לספק גישה ל
מאמרים בגרסתם המלאהו - ללא פרסום,
החל מ-6,90 €.
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל- ניוזלטר Meta-Defense לקבל את
מאמרי האופנה האחרונים יומי או שבועי
מאמר מרתק, הוויכוח על חשיבות הטנק מה שהוא, המידע הזה מספק עדכון רציני ומאוד בזמן בשאלה זו. שני הסכסוכים הנוכחיים כנראה יטרפו מחדש את הקלפים מבחינת בחירות תקציביות (מהגעת המל"טים ועד הרלוונטיות של אחזקת צי טונה גדול (השמדת המוסקבה וחוסר האפשרות של הצי הרוסי לעשות מה שהוא רוצה בים השחור) עובר דווקא דרך ההשקעה או המשך ההשקעות בהחזקת יחידות טנקים במספרים לנוכח הנזק הנורא שנגרם באוקראינה.לפני כמה חודשים אמרתי לעצמי שכוחם של טילי הנ"ט (ולכן יחס עלות ההשמדה) העמיד בסימן שאלה את ראשוניותו של הטנק אבל לא פעם והמאמר הזה ממחיש זאת היטב, הכל הולך מהר מאוד ושום דבר לא חקוק בסלע. בקיצור הוויכוח שכבר התעורר לרגל מלחמת יום הכיפורים שבו טנקים ספגו אבדות כבדות (וזה היה חדש בזמנו) ולכן עדיין רלוונטי באותה מידה.